הכתובה: לא סתם נייר – מתי הבעל חייב לשלם ומתי האישה מפסידה?

במעמד החופה, בשיא ההתרגשות, החתן חותם על מסמך ארמי עתיק, ולרוב אינו מקדיש מחשבה רבה לסכום הנקוב בו. "נכתוב מיליון שקל, שיהיה מכובד", הוא חושב לעצמו. אולם שנים לאחר מכן, אם הנישואין עולים על שרטון ומגיעים לפתחו של בית הדין הרבני, אותו "מסמך סמלי" הופך לשטר חוב מחייב לכל דבר ועניין, שיכול לשנות את המאזן הכלכלי של הגירושין מן הקצה אל הקצה.

הכתובה: חוזה משפטי מחייב

בניגוד לדעה הרווחת, הכתובה היא התחייבות חוזית בעלת תוקף משפטי מלא. מטרתה ההיסטורית הייתה להגן על האישה מבחינה כלכלית במקרה שהבעל יגרש אותה או ילך לעולמו ("שלא תהא קלה בעיניו להוציאה"). גם בימינו, בתי הדין הרבניים מתייחסים לכתובה בכובד ראש, ופוסקים את תשלומה במקרים המתאימים.

מתי הבעל חייב לשלם את הכתובה?

הכלל המנחה הוא: "מי אשם בפירוק הבית?". אם הגירושין יזומים על ידי הבעל ללא עילה הלכתית מוצדקת (כלומר, האישה מעוניינת בשלום בית והוא מתעקש להתגרש ללא סיבה קביל), בית הדין עשוי לחייב אותו לשלם לאישה את מלוא סכום הכתובה והתוספת לה.

מתי האישה מפסידה את כתובתה?

ישנם מקרים מובהקים בהם האישה תאבד את זכאותה לכתובה:

• בגידה ("זנתה תחת בעלה"): אם הוכח בראיות קבילות כי האישה קיימה יחסי אישות עם גבר זר, היא מפסידה את כתובתה באופן מיידי.
• אישה "מורדת": אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ללא הצדקה מספקת לאורך זמן.
• עוברת על דת: אישה המכשילה את בעלה במזיד בענייני הלכה (למשל, מאכילה אותו לא כשר כשהוא סבור שזה כשר).
• יוזמת הגירושין ללא עילה: אם האישה היא זו שדורשת להתגרש בגלל "מאסתי עליו" וללא אשם מצד הבעל, ברוב המקרים לא תהיה זכאית לכתובה.

היחס בין הכתובה לחלוקת הרכוש

סוגיה מורכבת וחשובה היא הכפילות בין זכויות. לפי פסיקת בית המשפט העליון (בג"ץ), אישה אינה יכולה "לרקוד על שתי החתונות" – גם לקבל מחצית מהרכוש שנצבר (לפי חוק יחסי ממון) וגם לקבל את הכתובה. לכן, לרוב היא תקבל את הגבוה מבין השניים: או את זכויותיה ברכוש המשותף, או את הכתובה.

עם זאת, ישנם מקרים חריגים, בעיקר כאשר הכתובה נמוכה מאוד או כשהסכום הסמלי נועד כפיצוי עונשי ("כתובת בנין דכרין"), בהם בית הדין עשוי לפסוק תשלום בנוסף.

לסיכום

תביעת כתובה היא כלי אסטרטגי רב עוצמה בתיקי גירושין המתנהלים בבית הדין הרבני. זהו הליך הדורש בקיאות בדין העברי ובדקויות ההלכתיות.

משרד עו״ד יהודית ואלימלך דלבקוביץ מביא עמו ניסיון עשיר בייצוג בבתי הדין הרבניים, וידע כיצד להשתמש בכתובה כקלף מיקוח משמעותי להשגת התוצאה הטובה ביותר עבורכם.